במשך שנים, מערכות ציבוריות נשענו על הנחה יציבה למדי, מידע שמוזן אליהן עשוי להיות חסר, שגוי, מגמתי או מנוסח היטב, אך הוא עדיין נשאר מידע. גם כאשר אזרח מילא טופס באופן מטעה, גם כאשר ספק ניסח מסמך באופן שנועד להטות החלטה, וגם כאשר עובד בחר מילים שנועדו ליצור רושם מסוים, המערכת לא בלבלה בין התיאור […]

פרומפט אנג'ינירינג הוא השם שניתן לעבודה של ניסוח, ארגון ושיפור ההוראות שניתנות למודל שפה, כדי לקבל ממנו תוצאה מדויקת, עקבית ושימושית יותר. בתיעוד הרשמי של AWS המונח מוגדר כפרקטיקה של אופטימיזציה של קלט טקסטואלי למודל שפה גדול, כדי להשיג את התגובה הרצויה. גם Microsoft מציגה אותו כדרך לארגן הוראות, הקשר ודוגמאות כך שהמודל יבצע את

פרשת (System Risk Indication) SyRI אינה מרתקת משום שמדובר בעוד מערכת ממשלתית שנויה במחלוקת, אלא משום שהיא חושפת שינוי עמוק הרבה יותר, שינוי בדרך שבה מדינה מסתכלת על אזרחיה. המערכת פותחה בהולנד ככלי לאיתור הונאות בקצבאות. לכאורה, מדובר במטרה מנהלית לגיטימית ואף מוכרת. מדינות רווחה מתמודדות עם מערכים רחבים, עם מספר עצום של בקשות, זכאויות,

המעבר ממערכות מבצעות למערכות מחליטות אינו שינוי טכנולוגי נקודתי, אלא שינוי עומק באופן שבו מבינים שליטה, סמכות ואחריות. תשתיות הענן, שבעבר שימשו בעיקר כאמצעי לאחסון והרצה, הפכו לסביבה שבה מתרחשת קבלת החלטות בפועל. בתוך אותה תשתית פועלים מודלים של בינה מלאכותית, ועל גביהם נבנים סוכנים שמסוגלים לא רק לנתח מידע אלא גם לפעול, לקרוא מערכות,

סייבר אנושי (המוכר מקצועית כ- Human Factors in Cybersecurity) הוא גישה בתחום אבטחת המידע, שמניחה כי הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה כדי להגן על ארגונים, וכי הגורם האנושי הוא רכיב קריטי במערך ההגנה. זהו המפגש שבין פסיכולוגיה לטכנולוגיה, ההבנה שתוקפים לא מנסים רק "לפרוץ למחשב", אלא "לפרוץ לאדם" שמפעיל אותו. ההגנה הזו לא נבנית דרך הצהרות

מהות המושג, מקורותיו והתפתחות היסטורית Human-In-The-Loop (HITL) מתאר מבנה שבו האדם משולב בתוך מערכת אוטומטית כגורם בעל סמכויות ברורות. זהו מנגנון שמגדיר חלונות פיקוח, עצירה או אישור בתוך תהליכים שבהם המערכת פועלת במהירות וביעילות, אך עדיין זקוקה לשיפוט אנושי. גישה זו אינה מציבה את האדם כ"משתמש" בלבד, אלא כמי שמחזיק תפקיד מוגדר במנגנון קבלת ההחלטות.

בכל ארגון טכנולוגי מתפתח קיים שלב שבו כמות המשימות כבר לא משקפת את איכות העבודה. העובדים מתרוצצים בין מערכות, עונים להתרעות, סוגרים כרטיסים ובכל זאת מרגישים שהם לא מתקדמים. כאן בדיוק נדרש כלי ניהולי למדידת עומס עבודה שמאפשר לראות את גבולות הקשב האנושי כמשתנה מערכתי. "ריבוי משימות (multitasking)" נשמע כמו יתרון, אבל במציאות הוא גורם

האמונה שמערכת טובה היא מערכת שאינה זקוקה לאדם נראית לכאורה טבעית. היא נובעת מההיגיון הכלכלי והניהולי של מאה השנים האחרונות, שבו יעילות נמדדת ביכולת לצמצם עלויות, לקצר זמני ביצוע ולהחליף עבודה אנושית בעבודה אוטומטית. תפיסה זו אומצה בתחילה בעולם הייצור, אך במעבר לעולם המידע היא קיבלה ממד חדש, ככל שהמערכת עצמאית יותר, כך היא נתפסת