האינטרנט הוא כלי להעצמה אישית, קבוצתית ושדה לניסויים חברתיים מטורפים.
בואו נתבונן באינטרנט מזווית אחרת – לא רק כטכנולוגיה, אלא כמרחב אנושי מורכב.
האינטרנט כאזור הדמדומים של המציאות
השפעת האינטרנט ניכרת גם באיך שאתם חווים מציאות, מתקשרים ומפרשים את העולם סביבכם.
העולם הטכנולוגי מציע שילוב ייחודי בין היבטים פיזיים ודיגיטליים שמתחברים זה לזה.
הוא מטשטש את הגבול בין מציאות לדמיון, ומגדיר מחדש מושגים אבולוציוניים כמו נוכחות ומגע.
חוויות שמצולמות ומועלות לרשתות החברתיות נזכרות פעמים רבות דרך הפילטרים והתגובות שהן יצרו, ולא כפי שהן קרו בפועל.
האם זה טוב או רע? הדעות חלוקות, ואולי זו פשוט גרסה חדשה של "מציאות".
שיחות וידאו שאפשרו לאנשים להישאר מחוברים עקב מגבלות גלובליות או פיזיות הפכו לשגרה חדשה.
האם אנחנו מאבדים את היכולת לתקשר פנים מול פנים? או שאולי זהו שלב נוסף באבולוציה של תקשורת אנושית?
כוח העצמה או פיתוי מתמיד?
האינטרנט הפך לכוח העצמה שלא דומה לשום דבר שראינו בעבר.
מדריכי יוטיוב עוזרים ללמוד מיומנויות חדשות, קבוצות תמיכה אונליין מאפשרות שיחות כנות שלא תמיד מתרחשות פנים מול פנים, ובלוגים יוצרים פלטפורמות להשראה ולחיבור אמיתי.
אני, אישית, חובה את זה על עצמי, היכולת לממש חלומות שלא יכולתי ללא הקדמה הטכנולוגית.
אבל באותה נשימה, האינטרנט הוא גם מבוך פיתויים.
האלגוריתמים שמפותחים ע"י בני אנוש, יודעים עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו ומושכים אותנו להקליק, לגלול ולשתף.
זה גורם לנו לשכוח לעצור, לחשוב, ולהיות פשוט… אנחנו.
אז איך מאזנים בין העצמה לפיתוי?
לצערי, הפתרון עדיין לא ברור ואין פתרון קסם, זה מסע עם התחלה וסוף לא ידוע.
מה שכן בטוח הוא שהאיזון תלוי בכם ובמודעות שלכם לסיטואציות דיגיטליות.
תרבות ממוחזרת או יצירה אינסופית?
אחת הביקורות הגדולות על האינטרנט היא הנטייה למחזר –
אותם אתגרים ברשתות, אותן נקודות מבט בפוסטים ודעות חוזרות ונשנות בתגובות.
מי אחראי לתופעה? היוצרים או המשתמשים?
אתם יכולים לחשוב שהאחריות היא רק על היוצרים, אך האמת היא שהאחריות היא גם עליכם כצרכנים.
מצד אחד, אנו מצפים מהיוצרים להעז ליצור תוכן שמתחבר לרגשות, לסיפורים אישיים ולחוויות ייחודיות להעברת מסרים במקום לחזור על תבניות מוכרות.
מצד שני, כשאתם בוחרים לצרוך ולשתף תוכן דומה שוב ושוב, אתם בעצם מאותתים למערכות הדיגיטליות שאתם רוצים עוד מאותו הדבר.
תופעה זו מעלה שאלה מעניינת: האם באמת הקול שנשמע פעמים רבות פחות חשוב?
אולי דווקא אותו רעיון ממוחזר מגיע למישהו שבע פעמים, אך נוגע בו במקום ובזמן הנכון רק בפעם השמינית?
האחריות המשותפת, של היוצרים והמשתמשים, יכולה לייצר איזון שמאפשר לתוכן חדשני וייחודי לפרוח, לצד הכרה בכך שלפעמים גם לתוכן מוכר יש ערך עבור אחרים.
האינטרנט כזירת שינוי חברתי
באמצעות האינטרנט, קמפיינים משמעותיים מצליחים לחצות גבולות גיאוגרפיים וליצור סביבה אנושית בטוחה ומודעות רחבה יותר.
אך ישנם אנשים שמנצלים את המרחב הווירטואלי להפצת פייק ניוז ותכנים מוטים, תוך שימוש במניפולציות רגשיות שמובילות לשטיפת מוח ושינוי תודעה.
התוצאה היא מרחב שבו קשה יותר ויותר להבחין בין עובדות לשקרים.
דווקא בנושא הזה האחריות היא עליכם כצרכנים!
כאן נכנסת החשיבות של חשיבה ביקורתית כמפתח לזיהוי מניפולציות
ושמירה על הערכים ואמונות כבסיס להמנעות מהשפעה שלילית ולא מודעת.
מרחב אנושי, לא רק דיגיטלי
האינטרנט הוא לא רק סך כל הטכנולוגיות שמפעילות אותו – הוא סך כל האנשים שחיים אותו.
זה מקום שבו רגשות, רעיונות, ומאבקים אנושיים מתרחשים – בקנה מידה שמעולם לא היה אפשרי.
לדעתי,
השאלה האמתית היא לא "מה האינטרנט עושה לנו?" אלא "מה אנחנו בוחרים לעשות עם האינטרנט?"
האינטרנט הוא המראה שלנו – בואו נוודא שאנחנו אוהבים את מה שאנחנו רואים שם.
